פרתנוקרפי: עץ פרי שאינו זקוק להפריה על מנת להניב פרי.
הקדמה:
השאלה בדבר פרי תאנה לקוי חוזרת כאן מספר רב של פעמים, ומן הראוי לכן להבהיר מספר עובדות בנושא לטובת כלל המתעניינים.
ראשית נבהיר: התאנה היא צמח דו-ביתי. כלומר, בצמח הזה יש פרטים שנושאים עליהם פרחים נקביים בלבד ופרטים אחרים נושאים פריחה זכרית. וכך מכירים בעץ תאנה נקבי הנבדל מעץ תאנה זכרי.
הסבר התופעה של הסימביוזה בין הצירעה לעצי התאנה.
הפרי:
מה שבשפת היום-יום נוהגים לקרוא פרי התאנה אינו אלא הפרח, או נכון יותר לאמור התפרחת, של העץ. תפרחת זו מכונה בשם פגה, והיא אופיינית לכל בני הסוג של הפיקוס.
התאנה, כידוע היא מין בסוג פיקוס השייך למשפחת התותיים.
הפגה היא בעצם מצעית בשרנית אשר עליה (“מבפנים”) מסודרים עשרות פרחים קטנים חד-מיניים אשר לכל אחד מהם 3-5 עלי עטיף זעירים.
התפרחות:
התפרחות על עץ זכרי, כוללות הן פרחי זכר והן פרחי נקבה. כל פרח זכרי בהן כולל 3-5 אבקנים. במקביל, התפרחות הנקביות (כלומר פגות של עץ נקבי שפרחיהן הצמודים למצעית הם נקביים) מאופינות ע”י פרחים נקביים בלבד להם עלי אחד שעל קצה עמודו שתי צלקות.
מאחר שהתפרחות (פגות) בעצם סגורות, הפריית הצמח קשה במיוחד. התפתחה סימביוזה בין עצי הפיקוס ובין סוג של צרעות קטנות המסוגלות לחדור לפגה דרך “העין” אשר בחלקה המרוחק מהעוקץ הנושא אותה.
הצרעות:
הצרעות החודרות לתפרחת של הזכר מטילות את ביציהן בפרח הנקבי, ותוך כדי תנועתן בפגה הן אוספות אבקנים מהפרח הזכרי אותם הן תבאנה בהמשך לפרחים נקביים על עץ הנקבה. מן הביצים שהוטלו (בפגות של הזכר) מתפתחות רימות המתגלגלות בהמשך לצרעות זכרים ונקבות.
הזכר אינו מסוגל לעוף ונשאר כלוא בפגה, ניתן לראותו אם פותחים פגה של עץ זכר. הנקבות הן בעלות כנפיים ויוצאות דרך “העין” להפרות פגות אחרות בשלב הבא.
“תאנת עיזים”
עקב הרימות, הפגות של העץ הזכרי אינן ראויות למאכל אדם, אם בכלל הן מגיעות לכדי הבשלה. לרוב הן נושרות כ”פרי בוסר” רקוב חלקית או מלא. מטעם זה, קרוי עץ התאנה הזכרי “תאנת השדה” או בלועזית: קפריפיקוס, שפירושו הוא “תאנת עיזים”, כי הפגות ראויות למאכל עיזים בלבד.
בנבדל מהעץ הזכרי, בעץ הנקבי רק פרחי נקבה. לפרחים אלה יש עלי גבוה במיוחד המונע מהצרעות החודרות פנימה ומאביקות את הפרחים, מלהטיל את ביציהן עליהם. התוצאה היא פגות מופרות המבשילות ואשר לא מתפתחות בהן רימות (כמעט ולא, צריך להוסיף, באחוז קטן מאוד עלולה תקלה כזו לקרות). תאנים אלה טובות למאכל אדם וקרויות “תאנת הגן” או “תאנה תרבותית”.
מסקנה ופישוט בתמצית
מצאתי לנכון, לפשט את העניין בתמצית.
התאנה היא צמח דו-ביתי, יש בה עצי זכר ועצי נקבה. פגת הזכר כוללת בתוכה גם פרחי נקבה בעלי עלי נמוך המאפשר הטלת ביצים בהם ע”י החרק (הצירעה)המאביק החודר דרך הפתח הקטן (“העין”).
תוך כדי תנועה בתוך הפגה הצירעה מתכסה אבקה מאבקני הפרחים הזכריים, בתהליך יציאתה מהפגה בעץ זכר וחדירתה אל פרח נקבי (יש רק כזה) בפגה של עץ נקבה היא תפרה אותו אך לא תוכל להטיל בו ביצים מכיוון שבפגה הניקבית העלי גבוה.בפגות עץ הזכר נותרים הצרעים הזכרים אשר אינם מסוגלים לעוף עקב היותם חסרי כנפיים. לכן, אם פוערים תאנה (ירוקה, קטנה עדיין) ומוצאים בה צרעונת שחורה קטנה, כמעט בטוח שמדובר בעץ זכרי.
במשך השנים פותחו ומויינו זני תאנה שונים וביניהם גם תאנים פרתנוקרפיות אשר לא זקוקות כלל להאבקה על-מנת לפתח פרי (פגות בשלות).
הפרי יהא שונה מפרי מופרה
פרי מופרה הציפה תהא צפופה ועם אכילתו נחוש בקשיחות התפרחת, פרי לא מופרה יהיה רך יותר ופחות דחוס.
וכך יופרו פגות התאנה הניקבית על ידי הצרעות שיצאו מפגות העץ הזיכרי כשהן נושאות איתן אבקנים אל הפגות הניקביות וכך תתקבל הפרייה כמוסבר לעייל ללא בצים ורימות ברוב המקרים .
