גידור ובידוד שטחים באמצעות צמחיה מקובל בשטחים חקלאיים גדולים, בשטחי מסחר, שטחים מוסדיים וציבוריים, בריכות שחיה, שטחי נופש ועוד רבים אחרים.

ניתן להשתמש בצמחים עמידים וחסכני מים כגון מיני שיטה, מיני צבר ,חושחש לבידוד פרדסים ומטעים אחרים.

ניתן לשלב הצמחייה עם גדרות תיל וביחד הם מהווים מחסום בפני כניסת זרים, היתרונות בשילוב צמחיה, הינם בחיסכון בהשקעה ראשונית, ובאפקט גנני.

המושג באמצעות שילוב צמחים פורחים כגון בוגונבילאות ומני צמחים דומים.
ישנם צמחים שלאחר התבססות לא נזקקים לתוספת השקיה מעבר למי הגשמים.

באזורים בהם יש סופות ורוחות חזקות יש המשתמשים בעצים ובצמחיה גם כשוברי רוח, במקרים אלה יש לדאוג להרחקת עצים אלה מקו השתילה של המטע על מנת למנוע מהם לנצל מזון ומים הניתנים למטע התרבותי, נהוג להשתמש בצמחיה מאותה משפחה של המטע החקלאי וזאת על מנת לצמצם ככל האפשר תוספת נגיעות במחלות ומזיקים אשר שובר הרוח עלול לשמש להם כפונדקאי.

נפוץ מאוד השימוש בברושים כשוברי רוח משום חסינותם גובהם והשטח הצר יחסית אותו הם תופסים.

שחים ועצים קוצניים ואטומים למעבר:

שיזף מצוי, קקטוסים שונים, צבר מצוי, יוקה אלואית, אגבה אמריקאית, ברבריס יפני, שיטה סוככנית, קריסה גדולת-פרי

שיחם ועצים פורחים לבידוד בינוני:

אוג חרוק, היביסקוס סיני, דורנטה מצויה, אקמנה סמית, דודוניאה דביקה, דק-פרי זקוף,
לבן-עלה, עץ-השמן הנקוד

עצים לבידוד ושוברי רוח:

ברוש מצוי, לגונריה פיטרסון, אורן קנרי, קורימבייה טורל, קליסטמון 'קינגס-פארק', תויה מזרחית, תויה מערבית, צפצפה שחורה

מטפסים לבידוד וגדרות:

בוגונווילאה חלקה, בוגונבילאה נאה.